fbpx

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו:

077-7295900

3 הדברים שלמדתי מהמעצב עופר ענו

עופר היה אחד המעצבים והממתגים הטובים שהכרתי. לא רק במובן המקצועי (היה מוביל בתחום המיתוג בישראל), אלא גם ובעיקר במובן האנושי. רציתי לשתף אתכם את שלושת הדברים הכי חשובים שלמדתי ממנו בעקבות עבודתינו המשותפת בעבר.

במסגרת הדרכת הסטאז' המעשי של תלמידות קורס עיצוב,
הכרתי להן את משנתו של המעצב עופר ענו ז"ל.
עופר היה אחד המעצבים והממתגים הטובים שהכרתי.
לא רק במובן המקצועי (היה מוביל בתחום המיתוג בישראל),
 אלא גם ובעיקר במובן האנושי.
עופר היה ממובילי מהפיכת הקריאייטיב בישראל,
עיצב עבורינו את הלוגו של המכללה 
ומיתג עסקים רבים בישראל.
 רציתי לשתף אתכם את
שלושת הדברים הכי חשובים שלמדתי ממנו
 
בעקבות עבודתינו המשותפת בעבר.

לצערי, עופר נפטר לפני 5 שנים בפתאומיות מדום לב,
אך משנתו המקצועית עוברת כל שנה מחדש לתלמידותי,
כי אני יודעת שלמדתי ממנו 3 תובנות בסיס  שוות זהב!
במאמר היום אשתף אתכם בתובנה הראשונה
ובשני המאמרים הבאים, בשניים הנוספים 🙂

א. אל תהססו להוביל!

פעמים רבות לקוח מזמין לוגו, הגשתם מס' סקיצות שסוכם מראש,
עבדתם קשה, פיצחתם בריף, הגשתם פרזנטציה בהתרגשות
והלקוח …. מהסס… מתקשה לבחור, או גרוע מכך
בוחר ואז מתחרט, מחליף, רוצה עוד הפעם להתייעץ
לא סגור על עצמו ונכנס למערבולת של לבטים.
זה עלול לקרות לכם גם אם אתם מעצבים מעולים
אל תטעו לחשוב שאם הלקוח מהסס- עשיתם עבודה גרועה
או שעליכם לרצות שוב ושוב , כי זה לא ייגמר
פעמים רבות זה לא אומר שום דבר על הלוגו, או עליכם,
אלא על האופי הטבעי של בני אדם.
 יש אנשים שפשוט קשה להם להחליט.
 

תחשבו על שידוך. לצורך העניין אתם השדכנים 
הלקוח הוא "החתן" הלוגו הוא "הכלה"
ההצעה מעולה, המפגש ביניהם היה מצויין, אבל החתן מהסס.
בדמיונו הוא צייר דמות אחרת,
מראה אחר, אנרגיה אחרת.
זה קורה המון.
זה לא אומר שהשידוך לא יכול להצליח בגדול
זה פשוט אומר שהחתן צריך זמן להסתגל ואז לבחון מחדש. 

כי קיים פער בין הדמיון לבין מה שהוא פגש במציאות, גם אם המציאות מצויינת.

אותו הדבר קורה בתהליך המיתוג.
הלקוח מדמיין, מפנטז, משוטט באינטרנט
לחפש דוגמאות שהוא אהב ובונה על משהו דמיוני.
כשמגיעות אליו הדוגמאות שהכנו בדי עמל,
הוא מתמודד עם פער שתמיד יהיה שם, 
בין מה שהוא דמיין (בדרך כלל אפילו לא מוגדר)
בין כל הציפיות הגדולות, לבין משהו מוגמר, ברור, קיים.

זה קרה גם לי 🙂

כאשר עופר עיצב את הלוגו של המכללה,
הוא שלח אלינו את הסקיצות לבחירה.
כולן היו טובות אבל היססתי. הרגשתי ש"זה לא לגמרי זה"
וזו גם התגובה שהוא קיבל ממני-
"עופר, אני לא סגורה על זה!"
עופר לא התנצל.
הוא לא הציע לעצב עוד סקיצות
הוא גם לא ניסה להסביר לי שאני טועה.
הוא הוביל.
הוא ידע שקשה לבחור ולהתחייב "להתחתן" עם הלוגו 
ושכל מה שלקוח צריך זה בטחון ואמון בבחירה שלו.

בשביל לגשת בגישה כזו ללקוח
עלינו להיות בטוחים ורגועים
שעשינו את העבודה בצורה הכי מקצועית
שאנו יודעים לעשות. 
וכולנו הרי משקיעים את המקסימום שלנו.
עלינו לזכור שלא אנחנו הנושא
אלא הבטחון של הלקוח בעיצוב, לא באשיות שלנו.
אנחנו לא עומדים למבחן או ביקורת, אלא עומדים למבחן מקצועי
האם נשכיל לתת ללקוח את הבטחון שהוא זקוק לו
על מנת להתקדם?

אז מה עופר עשה אתם שואלים?
הוא פשוט אמר לי שכל מה שאני זקוקה לו זה זמן להסתגל.
הוא הציע שאבחר מתוך החמש את הלוגו שהכי סביר בעיני
אדפיס אותו ואתלה אותו בחדר העבודה שלי למשך שבוע.

ושאחרי שבוע, נדבר שוב.
ומה לדעתכם קרה אחרי שבוע?
נכון, התאהבנו, הלוגו ואני.

כי כל מה שהיינו צריכים זה זמן ביחד,
להסתגל בלי לחץ ולרדת מהדמיונות
אל קרקע המציאות ולראות ש"וואלה, הלוגו מעולה!"
מה שעופר עשה, נקרא "להוביל".

בבטחון. מתוך אמון בעבודה ובמקצועיות שלו.
מתוך כבוד ללקוח ולתהליך.

מוזמנים לנסות עם הפרוייקט הבא שלכם,
ולספר לי איך היה 🙂
 בפוסט הבא אשתף בשתי התובנות הנוספות.

ובינתיים, קבלו הצצה למיתוגים
שהגישו תלמידות קורס עיצוב גרפי שנה ב'
 ללקוחות העסקיים
שעבדו איתנו במהלך החודש האחרון,
המסע היה מרתק והתוצרים מקצועיים!

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

שאלה?
כתבי לנו: