אין לי סיכוי.
אויש, יש כל כך הרבה כישרונות שם בחוץ,
איך יהיה לי מקום?
אלו הם רק חלק קטן מהמחשבות
שתלמידות משתפות אותי בהן.
גם אני חוויתי את זה בתחילת דרכי (וגם אחר כך…)
הפחד הזה, שתמיד יהיו "יותר מוכשרים ממני"
"עם יותר קשרים ממני", ותכלס, השוק מלא באנשים מוכשרים.
אז איפוא ניכנס אנחנו בתמונה???
קודם כל, חשוב לדעת שזה נורמאלי.
אם נהיה כנים, כולם מרגישים ככה.
כל אחד מסתכל לצדדים ואומר "הוא/ היא, יותר טובים ממני!"
וזה נפלא.
את יודעת למה?
כי אם מפתחים את הגישה הנכונה,
בדיוק ככה מפתחים מצויינות.
למה הכוונה?
אם נסתכל על האנשים סביבנו/ בתחום שלנו
ונראה כמה הם מדהימים ונגייס גישה שמנסה
ללמד מהם במקום לקנא בהם,
אנחנו ממש על המסלול!
קנאת סופרים, תרבה חכמה, אמרו חז"ל.
קנאה, היא כלי שמאותת לנו שיש לנו שייכות בעניין,
אחרת, זה לא היה מזיז לנו, נכון?
קנאת פעם במישהו שטיפס את האוורסט?
שיודע לנגן את מוצרט בפסנתר?
אם התשובה היא "לא",
זה אומר שזה פשוט לא בתחומי העניין שלך.
מתי אנחנו מתחילים עם השוואות?
כשהדבר נוגע אלינו.
אני יכולה לשתף אותך
שההתקדמות הכי גדולה שלי,
והדיוקים הכי טובים
הם דווקא כשאני מעזה לשאול קולגות,
להתייעץ, לפרגן להם.
להבין, שכולנו באותה סירה
שמנסה לעשות את העולם
מקום טוב ויפה יותר.
בסופו של יום,
בעולמו המדהים של הבורא,
יש מקום ותפקיד לכולם
לנו נשאר רק לפתוח דלת
ולפתח מבט שלומד כל הזמן
ומתקדם.
בהצלחה!
♥
נעמי סובול
מנהלת מכללת אימג'
וקהילת יוצרות הכנסה
מנטורית עסקית למעצבות.
