מה את בוחרת לעשות עם לקוח שלא משלם?

היום אני רוצה לשים על השולחן שאלה שאני נשאלת ה-מ-ו-ן: "מה עושים עם לקוח שלא משלם"??? זה יכול לקרות בכמה וריאציות: או שהלקוח משתמט מתשלום או שהוא נעלם מהאופק ומפסיק להגיב/ לענות לטלפונים או שהוא פשוט החליט "שזה לא מתאים לו ובעצם, הוא מבטל את ההזמנה"! אז מה עושים כדי למנוע מצבים כאלו?

היום אני רוצה לשים על השולחן
שאלה שאני נשאלת ה-מ-ו-ן:

"מה עושים עם לקוח שלא משלם"???

זה יכול לקרות בכמה וריאציות:

או שהלקוח משתמט מתשלום
או שהוא נעלם מהאופק ומפסיק להגיב/ לענות לטלפונים
או שהוא פשוט החליט "שזה לא מתאים לו ובעצם,
הוא מבטל את ההזמנה"!

ממש לאחרונה, סיפרה לי ורד,
מאיירת מוכשרת שמתמחה באיורי דיוקן,
שהוזמן אצלה איור עבור מסיבת הפתעה.
הלקוח היה ממש לחוץ (נורה אדומה ראשונה)
שהציור יהיה מוכן למחר.

הוא התקשר בערב…. וציפה שזה יהיה מוכן למחר
(נורה אדומה שניה).

ורד אכן רצתה את העבודה והתיישבה מיד לאייר
כאשר היא גולשת אל תוך השעות הקטנות של הלילה,
משקיעה את כל כולה.

היא שלחה לו את האיור בבוקר.

ומה לדעתכם קרה?
האם חיכה לה זר פרחים ומכתב תודה ליד הדלת?

צ'ק שמן בחשבון הבנק?

רק חבילת טשיו הייתה חסרה כשהיא התקשרה אלי
לספר לי שהלקוח הבריז. לא לקח את האיור,
לא שילם, לא התנצל. כלום. פשוט 
"מצטער, לא מוצא חן בעיניי"!
ונפנף אותה הלאה.

הסיפור של ורד הוא סיפור אמיתי
והוא קורה לכל אחת מאתנו בוריאציה כזו או אחרת

לפחות פעם אחת, עד שאנחנו לומדים.
גם לי זה קרה עם לקוחות!

אבל זה שיעור חשוב (ויקר….)
שאם לומדים אותו ומפיקים את הלקחים
מתפוגג הטעם המר, והרווח (לעתיד) נשאר.

אז בואו נראה ביחד- איך אפשר היה למנוע את 
כל ההשתלשלות העגומה הזו?

היכן היו הטעויות (האם זיהיתן אותן?)
היכן היה צריך לשים גבולות?
מה היה מסדר את כל הסיטואציה מלכתחילה
כך שזה לא היה בכלל קורה?

הכי חשוב, שנבין דבר ראשון
מה באמת מפעיל אותנו מאחורי הקלעים
וגורם לנו לא לשים גבולות מראש
ולשאת אחר כך במחירים כבדים כאלו:

מה שעומד מאחורי הסיטואציה זה בדר"כ
הרצון הפשוט להיות טובים. לרצות. לשמח.

"להיות בסדר".

די, הוא כל כך לחוץ, נתגייס לעזור לו.
וואי, זה כל כך דחוף, ורק אני זמינה, טוב, נעשה מאמץ
הוא מציע כזה סכום יפה, מה, אני אסרב? לא חבל?

ועוד כל מיני "דיבורים פנימיים" מהסוג הזה.

ולמה אני מדגישה את זה?
כי פגשתי המון יוצרות מדהימות
שיודעות בדיוק מה הן צריכות לעשות
כדי שזה לא יקרה (ראי ערך חוזה עבודה מראש)
ועדיין זה קורה להן.

חקרתי את הנושא
כדי להבין
"למה זה קורה"?
מה החתיכה החסרה???

איך זה שהן לא שמות גבולות ברורים
ומחתימות את הלקוח מראש על חוזה
שמעגן את כל הפרטים החשובים מראש?

החוזה מספק את העוגנים הכי חשובים בתהליך,
הוא מגדיר מראש:

מתי אני מספקת את העבודה
האם מתאים לי לעבוד בתנאי לחץ (לא חובה)
באיזה מחיר אספק את הסחורה
מתי אתה משלם ובאיזה אופן ואיזה סכום
האם יש לי תעריף ב' לשעות לילה
אני לא מתחילה לפני שאתה מעביר מקדמה (ולציין כמה)
אני לא שולחת קובץ סופי לפני תשלום מלא
זכויות יוצרים
ומה קורה במקרה שלא אהבת
ומה יקרה במקרה שגם לא שילמת….

והנה שאלת המליון דולר:
אם את כבר יודעת שחובה חוזה עבודה חתום מראש
למה עדיין זה קורה לנו עם חלק מהלקוחות?

למה יש פעמים שפשוט לא נעים לנו ואנחנו מוותרות על החלק ההכרחי הזה?

איך זה שאנחנו עדיין מוצאות את עצמנו אומרות:

"וואי, לא היה זמן לחוזה, אז פשוט התחלתי"

"לא היה לו מייל אז סמכתי עליו שהוא ישלם בסוף"
"זו גיסתי, מה אני צריכה להחתים אותה?"
"די , לא נעים לי, הוא קבלן כריש, מי אני שאחתים אותו"
ועוד כל מיני "תירוצים"

כי כל התירוצים שגורמים לנו לדחות את 

החתמת החוזה 
נובעים כולם מאותו מקום:

לא נעים לנו!!!
מאחרים, ממה יגידו, מה יחשבו
שלא יסכימו איתי, שיחשבו שאני טרחנית/ חמדנית/ עסקית מידי
ופשוט לא "טובה מספיק".

כל הקולות האלו, גורמים לנו
להיות "טובות לאחרים" 
ורעות לעצמינו. 


כששמים גבולות בריאים בהתחלה
זה לא נעים קטן שמונע בהמשך לא נעים גדול.

כששמים גבולות בריאים בהתחלה
הלקוחות מעריכים, מודעים לחובות שלהם
וגם מעריכים בסוף.

כששמים גבולות בריאים בהתחלה
העבודה זורמת חלק, וגם התשלום בע"ה.

והכי חשוב,
כששמים גבולות בהתחלה
זה אומר שלמדנו את השיעור החשוב מכולם
למדנו להיות טובים, קודם כל לעצמנו.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

שאלה?
כתבי לנו: